נעים להכיר

רונה סופר

איפה ההתחלה שלי? האם זה היה בתאונת הדרכים שעברתי בגיל ההתבגרות הסוער שלי, שביום אחד שינתה את כל מה שאי פעם אחשוב על הגוף ועל החיים; או כשגדלתי כנערה מורדת בירושלים, במאה הקודמת.

 

אחרי התאונה הקשה שעברתי, איבדתי את הגוף שהיה לי למרות שהפכתי כולי לגוף. עברתי שיקום ארוך מאד ובגיל הנעורים שלי למדתי הכל מחדש; לדבר, ללכת, ולנשום, לכעוס לאהוב ולהעריך. לקחו לי עוד כמה שנים כדי להבין את הכוח בתודעת הגוף והמיניות שלי, למרות שהוא גוף אחר

כשיצאתי מהשיקום והבנתי שהחיים שלי רק מתחילים, קודם כל נשמתי עמוק. הלכתי ללמוד תואר ראשון בתיאטרון באוניברסיטה העברית, שזה דגדג את התשוקה שלי לידע ולצבע. משם עברתי ללמוד בבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים וגיליתי את הקסם של הקולנוע. עשיתי סרטים עלילתיים, דוקומנטריים וקליפים, ולמדתי לתואר שני בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב.

סרטים שעשיתי השתתפו וזכו בפסטיבלים בארץ ובעולם, ביניהם דוקאביב, פאלם ספרינגס, קאן, ועוד פסטיבלים שונים (פירוט בפילמוגרפיה).

במהלך היצירה שלי אני אוהבת לדבר ולעסוק בעולם הנכות הגוף והמיניות ובקסם הזה שקורה כשהם נפגשים. השתתפתי גם במופע של תיאטרון "קליפה" שעסק בנושא הזה, יצרתי סרטים וכתבתי הרבה בנושא. החשיבות של לראות נכים כאנשים מיניים, מבחינתי, אומר לראות אותם כדמויות עגולות וכאנשים ונשים אמיתיים.

לאחרונה השתתפתי בחממה לבמאים ובמאיות עם מגבלה לקולנוע VR (מציאות מדומה). סרט שיצרתי במסגרת החממה השתתף בפסטיבל קאן וקצר שבחים. המדיה החדשה הזאת פתחה לי עוד אפיק ליצירה, ולהבנה שאין סוף לדרכים ולצבעים שאפשר ליצור קולנוע, מרחב ואמירה. חברתית, פוליטית, בועטת, קיימת.

היום אני גרה בתל אביב ועובדת בפרסום. אני נעזרת במקל הליכה ונהנית מיצירה של קולנוע ותרבות רב תחומית, מגוף, מנכות ומיניות, ומהעברת הרצאות על היופי הזה. 

בהרצאות שלי אני מספרת על נכות ומיניות ככוח חיים, על הכוח של היצירה והקולנוע, השיקום, והחיים היום יומיים הכל כך מטורפים האלה.

 

אני עובדת על יצירת סדרה, ועל תסריט לסרט קצר שזכה במימון של "קרן גשר".

 

©רונה סופר 2019

אנימציה - יו©Y